Kiss my ass. Kiss it
הרבה זמן לא הייתי כאן. הרבה מאוד זמן. הייתי עסוק, הייתי עצוב, הייתי שמח. אני עדיין עסוק, עדיין עצוב, עדיין שמח. במה אני עוסק? בכמה פרויקטים שונים, אף אחד מהם לא קשור למשרד. החופשה מהעבודה המתישה והכואבת כחוקר פרטי עושה לי טוב. ככל הנראה לא הייתי צריך לבחור בזאת כמקצוע.
אבל לא על זה אני רוצה לדבר. בעצם, אני רוצה רק להציג את שק.לי. מדובר באחד מהפרויקטים שאני שוקד עליהם בחודשים האחרונים שהגיע לכדי הבשלה מספקת השבוע. ולמרות שברור לי מהו הפרויקט ומהי המהות שלו, רגע לפני ההשקה, מצאנו את עצמנו מתלבטים לגבי איך מסבירים לאנשים אחרים מה אנחנו עושים.
הנה כמה דוגמאות.
למשל:
שק.לי הנה קבוצת אימפרוביזציה שהוקמה על ידי שני צעירים תל-אביבים עם יותר מדי זמן פנוי על הידיים. בין התחביבים הנוספים שלהם: התמרמרות, הכנת קוביות קרח, רדיפת תנים, אכילת בננות וקניית אתרי אינטרנט.
חברי שק.לי מנסים להגדיל את כמות החיוכים במדינה קשת-יום וקשת-עורף כמו שלנו, על ידי ביצוע משימות שונות, לעיתים על גבול האבסורד. אנחנו מאמינים כי אם לאנשים תהיה חוויה מעניינת לקחת הביתה, סיפור טוב לספר לחברים, רגע שבו הם שוכחים מהצרות שלהם, הרי שעשינו את שלנו.
או:
שק.לי עוסקת בהכנה וביצוע של עבודות קבלניות ציבוריות: אנו יוצקים פליאה אל תוך חיי יום-יום אפורים. אנו בונים ספק באמיתותה של השגרה. אנו מובילים אנשים מרצונם או שלא מרצונם לצחוק.
או:
אז בעצם אתם חבורה של מטומטים!
טוב, גם זה נכון.
אוקי, אני חייב להודות שהעסק עדיין בהקמה - והאתר עוד לא גמור. בתקופה הקרובה נוסיף כמה תכולות נוספות, אבל חשוב מכך - עוד פעילויות. בתקווה, נספיק ליצור עוד סצנה קצרה בתחנת רכבת מרכזית בארץ בחודש מרץ, לפני האירוע הגדול הבא: דיזנגוף קמפר, בתחילת אפריל. רוצים להשתתף? תרשמו ל-RSS של שק.לי או לקבוצה, ותישארו מעודכנים.
על הפרויקט השני אני לא אדבר בינתיים. הוא… עוד ילד קטן.
תגובה אחת לפוסט “Kiss my ass. Kiss it”
1 אלמונימית 11 במרץ 2008 בשעה 9:31
בהצלחה!
כבר הובלתם מישהו לחייך!
השארת תגובה